אך זה לא חייב להיות כך, על ידי פיתוח מודעות ונוכחות נוכל בהדרגה להבחין ברגשות ודפוסי חשיבה בזמן אמת ולשלוט על התגובות להן.

במקביל נפתח רגשות חיוביים כמו: חמלה, קבלה לא שיפוטית, חיוביות, סבלנות וצניעות.

במדיטציה אנו קודם כל מאטים את זרם המחשבות הבלתי פוסק, אשר נחווה כמציף ולעיתים אפילו כאובססיבי.

לכולנו יש את "קוף המחשבות", הנטייה של התודעה שלנו לקפוץ ממחשבה למחשבה, מרגש לרגש, לעיתים בלי יכולת לשלוט על הנעשה בתודעה ועל התגובות שלנו בעקבות הרגשות והמחשבות שעולות.

ולכן… במדיטציה ננסה קודם כל להאט , לנשום ולהירגע…
בכל פעם שהתודעה ״בורחת״ או נודדת למחשבות.. נחזיר את תשומת הלב והמיקוד אל הנשימה. אפשר להתבונן בתחושות של הבטן, החזה, בקצה האף או בגוף כולו כמכלול.
במידה והתודעה מציפה ואיה רגועה, ממליצה גם להשתמש במנטרה קצרה ומועילה להשקטה של התודעה: בשאיפה נאמר בלב ״כשאני שואף אני רק שואף״ ובנשיפה״ כשאני נושף אני רק נושף״. וכך הלאה… פשוט וקל ומאד יעיל.

לאחר שהגענו לריכוז ורגיעה, בעדינות ובחמלה נתבונן על עצמנו, ונבחן את דפוסי החשיבה שלנו, ההתניות והתפיסות אשר צובעים את עולמנו ונקודת המבט שלנו.

בהדרגה נכיר את העצמי הפנימי העמוק ביותר שלנו ונבדוק מהם הדברים אשר מביאים אושר אמיתי לחיינו? מה באמת חשוב לנו?
וגם – מהו הטבע של התודעה? מה המהות שלה? מה מאפיין אותה מבראשית?